ומכאן לעילות, בשפה פשוטה
01זכותה העצמאית של האישה העובדת
אדם נושא באחריות למעשיו, לא למעשי אחר. האם אינה חייבת גיוס ואינה יכולה להסדיר את מעמדו הצבאי של בן זוגה.
מטרת התמיכה היא עידוד שילובם של הורים בשוק העבודה. לפי העתירה, כשהכלי התעסוקתי משמש לתכלית אחרת ודוחק החוצה דווקא את מי שנועד לשרת, מתעוררת טענה לשיקול זר. שלילת זכאותה של אישה עובדת בשל מעמד בן זוגה הופכת זכאות עצמאית לזכאות נגזרת. גם כלל המנוסח בלשון ניטרלית עלול להטיל נטל נשי: כשהעלות אינה מאפשרת להמשיך לעבוד, האם מצמצמת משרה או פורשת. הטענה להפליה נבחנת לפי תוצאות ההסדר, ולא רק לפי ניסוחו או הכוונה שמאחוריו.
02טובת הפעוט
הפעוט אינו חייב גיוס. הוא עותר בזכות עצמו, עם זכות עצמאית להתפתחות, לבטיחות ולמסגרת מפוקחת.
לפי העתירה, הוצאת פעוט ממסגרת יציבה באמצע השנה פוגעת ברצף הטיפולי והחינוכי ועלולה לדחוק אותו למסגרת לא מפוקחת. לפעוט עם צרכים רפואיים הפגיעה עלולה להיות רחבה יותר: כאשר סייעת רפואית צמודה ניתנת רק במעון מוכר בעל סמל, עזיבת המעון עלולה לפגוע גם במענה הרפואי. זו פגיעה נוספת במי שאינו צד לחובת הגיוס ואינו יכול להשפיע על מעמד האב. העתירה טוענת שלא ניתן משקל מספק לטובת הילד ולעקרון השוויון.
03קריסת מטה לחמן של מנהלות המשפחתונים
פגיעה בצדדים שלישיים: בחופש העיסוק ובזכות הקניין של נשים עצמאיות.
מנהלות משפחתונים סגרו רישום, העסיקו סייעות ורכשו ציוד, ואז הורים ביטלו בזה אחר זה. לפי העתירה, פרנסתן נפגעה בגלל החלטות שאין להן עליהן שום שליטה. הן אינן צד לחובת הגיוס, אך נושאות בתוצאות ההתניה: עזיבת פעוטות, אובדן הכנסה והתחייבויות שכבר נלקחו. העתירה טוענת לפגיעה בחופש העיסוק ובזכות הקניין, לחריגה מגדרי ההוראה האופרטיבית ולהרחבה בלתי מוסמכת של מעגל הנפגעים.
04חוסר סבירות קיצוני
לפי העתירה, כל חלופותיה של המשפחה פוגעות: בקיום בכבוד, בעבודת האם או בשלומו של הפעוט.
העתירה טוענת שההחלטה אינה מאזנת בין התכלית הנטענת לבין הנזק למשפחה. גם אם התכלית ראויה, נדרשת דרך מידתית: הלחץ מופעל על מי שאינו יכול להסדיר את המעמד שבגינו הוא מופעל, ולכן נטען שאין קשר רציונלי מספק בין האמצעי למטרה. לפי העתירה, לא נבחנו חלופות מתונות כגון התראה ופרק זמן להסדרה, בחינה פרטנית, הפחתת דרגת הסבסוד במקום שלילה מלאה והוראת מעבר. היעדר שיקול דעת עצמאי ומנגנון חריגים אפקטיבי עומד במוקד טענות הסבירות והמידתיות.
05היעדר תשתית עובדתית
העתירה אינה שוללת אכיפה כלכלית של הגיוס; היא טוענת שהתנאים שנקבעו לה לא קוימו.
העתירה מתייחסת להחלטת בג״ץ מיום 26.4.2026 ולטענתה ההיתר לאמצעי אכיפה כלכליים הותנה, בין היתר, בבסיס להנחת אפקטיביות, במשקל לעמדות גורמי המקצוע, בהנמקת סטייה מהן, בתחולה על מי שהוכרז כמשתמט ובהיעדר פגיעה לא מידתית בזכויות יסוד. לפי העתירה, עמדות הלשכה המשפטית של משרד העבודה ומשרד האוצר הזהירו מפגיעה בתעסוקה ובמשקי בית עובדים, בלי תשתית מספקת לכך שההסדר יעודד גיוס. הטענה היא שהתנאים לא קוימו ושההחלטה אינה נשענת על תשתית עובדתית מספקת.
06היעדר תקופת מעבר והסתמכות
לפי העתירה, הזכאות נשללת אוטומטית, בלי שימוע ובחינה פרטנית, אחרי שהמשפחות כבר נרשמו.
ההתניה נקבעה בנספח למבחני תמיכה מנהליים ולא בחקיקה. העתירה מעלה שאלות של סמכות ושל הליך הוגן, וטוענת לשלילה אוטומטית על יסוד חיווי ממחשבי צה״ל, בלי הודעה, שימוע ובחינה פרטנית. לכך מצטרפות, לפי העתירה, השלכות של השבה למפרע בתוספת הצמדה וריבית ושלילת סיוע מהמשרד לשנתיים. משפחות ומנהלות משפחתונים שכבר נרשמו והתחייבו לשנה הסתמכו על התנאים הקיימים. היעדר הוראת מעבר עומד במוקד הטענה לפגיעה בהסתמכות.
הסעדים המבוקשים
העותרות מבקשות שזכאותה של אם עובדת תיבחן לפי הנתונים שלה: עבודתה, הכנסתה וצורכי ילדיה. לחלופין, מבוקשות בחינה פרטנית ושימוע לפני שלילה, והוראת מעבר למשפחות שנרשמו לפני פרסום ההסדר.
צו על-תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא תבוטל ההתניה; צו ביניים ו/או ארעי שיקפיא את תחולתה עד להכרעה; וקביעת דיון דחוף.
עד להכרעה התבקש צו ביניים: פעוט שהוצא ממסגרתו באמצע שנה לא חוזר אליה בדיעבד, אם שפרשה לא חוזרת לעבודה בדיעבד, ומשפחתון שנסגר לא נפתח מחדש. בשלב זה לא ניתן צו ביניים.
זו אינה עתירה נגד הגיוס. זו עתירה בעד העיקרון שמדינה אינה גובה חוב מהאדם הלא נכון.
לקריאת כתב העתירה המלא ←